האנשים עם מוגבלות, גם מבוגרים וגם ילדים, זקוקים לתמיכה רבה ומגוונת, התלויה בסוג המוגבלות ובתנאי חייהם. המלחמה הנוכחית הציבה אתגרים נוספים בפני אנשים עם מוגבלות, שהם קבוצה שצריכה להתמודד עם חסמים רבים גם בתקופות רגילות.
כדי להעניק מענה מתאים ומספיק לאנשים עם מוגבלות במצבי חירום, יש להבין את צרכיהם ואת האתגרים הייחודיים שהם מתמודדים איתם בתקופות אלו, ולהתכונן למצבי חירום באמצעות הכנת הנחיות מראש והתארגנות של אנשים עם מוגבלות עצמם, סביבת מגוריהם, ספקי השירותים והשירותים הציבוריים הבסיסיים.
להלן נתונים על אנשים עם מוגבלות בישראל וצרכיהם במצבי חירום בהתבסס על מחקר שנערך על ידי מכון מאריס-ג’וינט-ברוקדייל בסוף שנת 2023, וכן מידע על השירותים שסופקו מאז תחילת המלחמה.
הנתונים העיקריים שהתקבלו במחקר:
בשנת 2022 היו כ-1,254,000 אנשים שהוכרו כאנשים עם מוגבלות בישראל. מהם, כ-290,000 ילדים, כ-483,000 מבוגרים בגיל העבודה (בין גיל 18 ל-64), וכ-480,900 אנשים מעל גיל 65. אנשים עם מוגבלות שהוכרו על ידי משרדי הממשלה היוו בשנת 2022 כ-13% מהאוכלוסייה הכוללת בישראל. מדובר באנשים המוכרים כאנשים עם מוגבלות על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים ו/או המוסד לביטוח לאומי ו/או משרד הביטחון ו/או משרד החינוך.
נכון לנובמבר 2023, מתוך כלל האנשים עם מוגבלות שהוכרו על ידי המדינה, 171,012 איש הוכרו על ידי אגף המוגבלויות במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, מהם 56,687 ילדים, 90,115 אנשים בגיל 19-67 ו-23,415 אנשים מעל גיל 67. מתוך אלה, 66,914 איש (39% מתוך כלל המוכרים) השתמשו בשירותים של אגף המוגבלויות.
בהתבסס על נתונים שנלקחו מדיווחים עצמיים של משתתפי סקרים ארציים, הוערך כי יש בישראל כ-1.7 מיליון אנשים עם מוגבלות, מתוכם כ-338,300 ילדים, כ-817,900 אנשים בגיל העבודה, וכ-529,200 אנשים מעל גיל 65 (נגר אידלמן, 2022). לפי הדיווחים העצמיים, אנשים עם מוגבלות בשנת 2021 היוו כ-18% מהאוכלוסייה הכללית בישראל. אחוז זה גבוה יותר ממספר האנשים המוכרים על ידי המדינה, שכן הוא כולל גם אנשים שלא הוכרו רשמית (כגון אנשים עם מוגבלות שאין להם זכאות לדמי נכות כלליים בשל הכנסותיהם העולות על 7,122 שקל, או אנשים שציון המוגבלות שלהם נמוך מהמינימום הנדרש לקבלת קצבאות נכות, או אנשים שלא רוצים להכיר במוגבלותם מסיבות שונות).
האנשים עם מוגבלות שפונו מבתיהם במהלך תקופת המלחמה
הפינוי של התושבים מיישובי עוטף עזה ומהיישובים בצפון נעשה על פי החלטת הממשלה. מאז תחילת המלחמה (7 באוקטובר 2023) ועד אמצע נובמבר 2023, פונו כ-70,000 איש מיישובי עוטף עזה, וכן פונו כ-60,000 איש מיישובי הצפון. תושבי אשקלון גם קיבלו הזדמנות לעזוב את העיר לתקופה של רגיעה (לא ידוע כמה אנשים פונו מתוך כ-150,000 תושבי העיר), אך לא ברור כמה מתוך התושבים הללו הם אנשים עם מוגבלות.
יישובי הצפון
סה”כ מספר האנשים שפונו: כ-60,000
משרד הרווחה והשירותים החברתיים מוכרים על ידי אגף המוגבלויות: 2,799
צורכים שירותים: 1,189
משרד הבריאות
נהנים משירות סל שיקום: 283
משרד החינוך
תלמידים במסגרת חינוך מיוחד: 2,026 תלמידים
יישובי עוטף עזה
סה”כ מספר האנשים שפונו: כ-70,000
משרד הרווחה והשירותים החברתיים מוכרים על ידי אגף המוגבלויות: 1,539
צורכים שירותים: 723
משרד הבריאות
נהנים משירות סל שיקום: 278
משרד החינוך
תלמידים במסגרת חינוך מיוחד: 2,655 תלמידים
נתוני משרד הבריאות מורים כי נכון לאוקטובר 2023 מספר מתמודדי הנפש שצרכו שירותים מסל שיקום ביישובי עוטף עזה עמד על 278 מהם 141 (בשדרות), ו283- בקו העימות בצפון (מהם 175 מקריית שמונה).
נכון לשנת 2022 היו רשומים במרשם מוגבלויות של הלמ”ס כ204,700- ערבים עם מוגבלות המוכרים על ידי המדינה. אף ששיעור כלל הערבים עם מוגבלות נמוך משיעור היהודים עם מוגבלות (9.4% לעומת 10.9% בהתאמה) אפשר ללמוד מנתוני מרשם זה, כי שיעור הערבים המוכרים עם מוגבלות פיזית, שכלית התפתחותית וחושית גבוה משיעור היהודים עם מוגבלויות אלו. מנגד, שיעור הערבים המוכרים עם אוטיזם ומוגבלות נפשית נמוך משיעור היהודים עם מוגבלויות אלו.
בהתייחס לילדים בלבד, נתוני משרד החינוך מצביעים כי בשנת 2022 שיעור התלמידים הערבים שלמדו במסגרת החינוך המיוחד היה נמוך משיעור התלמידים היהודים(10% לעומת ,12.3% בהתאמה).
מחקר ארצי על ילדים עם מוגבלות בישראל (ברלב ואח’, 2021א) התבסס על דיווח עצמי של הורים ומצא כי שיעור הילדים הערבים עם מוגבלות נמוך משיעור הילדים היהודים עם מוגבלות, אולם הפער קטן יותר (10.2% לעומת ,11.0% בהתאמה). בדומה לנתוני המרשם, גם במחקר זה נמצאו שיעורים גבוהים יותר של ילדים עם מוגבלויות “נראות” (פיזית, חושית, שכלית), ושיעורים נמוכים יותר של ילדים עם מוגבלויות “בלתי נראות” (לקות למידה, קשיים נפשיים, עיכוב התפתחותי).
הערה: ייתכן שהשיעור הנמוך יחסית של אנשים וילדים עם מוגבלויות “בלתי נראות” באוכלוסייה הערבית מלמד על תת-איתור שלהם באוכלוסייה זו (ברלב ואח’, 2021א). אנשים וילדים עם מוגבלות שאינם מאותרים גם אינם מוכרים לספקי השירותים, אינם מקבלים תמיכות וטיפולים ומצבם עלול להחמיר. הדבר נכון גם בשגרה, אולם בשעת חירום ההידרדרות במצבם יכולה להיות רבה יותר.
האוכלוסייה הערבית סובלת ממחסור במיגון פיזי: היעדר ממ”דים בבתים רבים שנבנו לפני שנת ,1992 מחסור במקלטים ציבוריים ומיגון בלתי מספק של מבנים חיוניים כגון מרפאות. נוסף על כך ברוב היישובים הערביים חסרים תחנת מגן דוד אדום ומוקדי רפואה דחופה וכן שירותי חירום והצלה כגון שירותי כבאות ותחנת משטרה (אבו עסבה ואח’, 2013; לביא ואח’, 2021). פיקוד העורף מציע פתרונות למיגון חדרים בבתים שאין בהם ממ”דים (“שיפור מיגון”), אך המידע לא תמיד מגיע לתושבים ואין מיפוי מסודר בנושא. בעיית המחסור במיגון יוצרת קושי מיוחד בקרב אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה הערבית שכן שיעור האנשים עם מוגבלות פיזית וחושית, מוגבלויות המלוות בקשיי ניידות, גבוה באוכלוסייה זו מאשר באוכלוסייה היהודית ונוצר אתגר ממשי בפינוים למקום מחסה בשעת חירום.
הערה: רבים מהמוקדים ואתרי האינטרנט המספקים מענים לשעת חירום אינם מונגשים בשפה הערבית. גם במצבי שגרה האוכלוסייה הערבית ככלל נוטה פחות לצרוך שירותים דרך האינטרנט, כגון שירותי ממשל דיגיטליים, כאשר בין הסיבות לכך רמת אוריינות דיגיטלית נמוכה לעומת באוכלוסייה היהודית כמו גם קשיי שפה. שתי הסיבות מהוות חסם בפני אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה הערבית בנוגע אנשים עם מוגבלות בישראל במלחמת “חרבות ברזל” | 43 מקרא: מקור הנתונים בעלון USER נתונים מנהליים של משרדי ממשלה bar-Chart נתונים המבוססים על סקרים Comments צרכים ומענים לקבלת מידע חיוני המתפרסם באמצעים מקוונים בשעות שגרה וחירום (משרד מבקר המדינה, 2023).
הערה: מצב חירום על רקע ביטחוני נוטה להעצים מתחים בין האוכלוסייה הערבית ליהודית בישראל ועלול להוביל להימנעות מצריכת שירותי טיפול חיוניים בשל חששם של אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה הערבית לקבל שירותים אלו ביישובים יהודיים (פיקוד העורף ופורום ארגונים אזרחיים, דיון מיום 28.11.23)
למלחמה ואירועי השבעה באוקטובר יש השפעות קשות על אנשים עם מוגבלות והמלחמה מציבה בפניהם, בפני בני משפחתם, בפני ספקי השירותים ובפני קובעי המדיניות אתגרים רבים. הגורמים הממשלתיים המספקים שירותים לאנשים עם מוגבלות התגייסו לספק מענים לצרכים החדשים והמשתנים. חשוב לציין את המענה המהיר, החיוני והחשוב שניתן לאנשים עם מוגבלות על ידי ארגוני מגזר שלישי רבים בתחום המוגבלות אשר נרתמו מיידית לפעולה מהירה ולמציאת פתרונות ומענים מונגשים ומותאמים לאנשים עם מגוון של מוגבלויות ומגוון של צרכים בכל רחבי הארץ, בחלק מהמקרים עוד לפני שהוקמו מענים רשמיים.
לאנשים עם מוגבלות משאבים אישיים, נפשיים וכלכליים נמוכים יותר מאלה של אנשים ללא מוגבלות (נגר אידלמן ואח’, 2022). אי לכך לא לכולם יש את היכולת לאתר את הגורם המתאים שיכול לספק להם סיוע ולפנות אליו. רוב הגורמים הגישו סיוע למי שפנה אליהם, אולם נדרש איתור אקטיבי של אנשים עם מוגבלות ובירור הצרכים שלהם. כמו כן יש לתת את הדעת לכך שלא כל האנשים עם מוגבלות מוכרים על ידי המדינה, ולכן יש מקום לפתח מנגנון איתור שיאפשר להגיע גם לאנשים שאינם מוכרים על ידי הגורמים הרשמיים בעת חירום.
חשוב לזכור כי הצרכים שנוצרו בגלל המלחמה הוסיפו על הצרכים הייחודיים של אנשים עם מוגבלות בזמנים רגילים. לכן, יש צורך בהכנה מיוחדת שיכולה להציע מענה מתאים למורכבויות אלו.
